יום שבת, 8 ביוני 2024

על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו.

על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו.

על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו.

על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו.

אי-דיווח ואי-תשלום דמי הביטוח במועד החוקי יגרום לחיוב חשבון המעסיק בקנסות ובתוספת הצמדה בהתאם לחוק. כמו כן, עלול הדבר לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר הסכום השווה לקצבאות שהביטוח הלאומי שילם או עתיד לשלם לעובדיו של המעסיק.

מיהו מעסיק?

מעסיק נחשב מי שיש בינו לבין העובד אצלו יחסי עובד – מעסיק, שלפיהם מבצע העובד עבודה בעבור מעסיקו.

בסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי אומנם יש התייחסות למונחים “עובד” ו”מעסיק”, אך הם אינם מוגדרים בחוק, מכיוון שיחסי עבודה מטבעם הם דינמים ומשתנים. לכן כשיש לקבוע מיהו עובד ומיהו מעסיק, מסתמך המוסד לביטוח לאומי על עקרונות ומבחנים שנקבעו ונקבעים כל הזמן על-ידי בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון, בפסקי דין חשובים.

ההכנסה החייבת בדמי ביטוח

הכנסות העובד, שחייבות בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, הן אותן ההכנסות שחייבות במס הכנסה על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. כלומר שכרו של העובד וכן טובות ההנאה שמשולמות לעובד בין בכסף ובין בשווה כסף.
טובות הנאה אלה כוללות בין היתר, גם ארוחות לעובדים וכן הנחות שנותן העסק לעובדיו כגון כרטיסי טיסה מוזלים שנותנות חברות התעופה לעובדים ונסיעות ללא תשלום שנותנות חברות האוטובוסים לעובדיהן.

אם הכנסתו של העובד שווה להכנסה המינימאלית (ההכנסה המזערית) לתשלום דמי ביטוח או נמוכה ממנה, ישלם המעסיק בעד העובד דמי ביטוח, כאילו סכום הכנסתו הוא בגובה ההכנסה המינימאלית. ההכנסה המינימאלית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שווה לשכר המינימום על פי חוק שכר המינימום, התשמ”ז – 1987.שכר מינימום לחודש לעובד במשרה מלאה הוא 5,880.02 ש”ח (החל ב- 01.04.2024).

שכר מינימום לשעה לעובד לפי שעה הוא 31.61 ש”ח (החל ב- 01.04.2024).

אם הכנסתו של העובד עולה על “תקרת” השכר החייב בדמי ביטוח. חלק השכר שקטן או שווה ל”תקרה” חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, והחלק שגדול מה”תקרה”- פטור.

ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לעובד שכיר (“תקרת” השכר החייב בדמי ביטוח) היא 49,030 ש”ח (החל ב- 01.01.2024).

פתיחת תיק ניכויים

​מעסיק שמתחיל/חוזר להעסיק עובדים, חייב להירשם כמעסיק בביטוח הלאומי, בהתאם לתקנה 12 לתקנות הרישום.
אי רישום עלול לגרום להגשת תביעה נגד המעסיק להחזר סכום הקצבאות שהביטוח הלאומי שילם או עתיד לשלם לעובדיו.

מעסיק חדש המעסיק עובד/ים חייב לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה.
ביטוח לאומי מקבל את המידע על פתיחת התיק ומספרו ממס הכנסה, ופותח תיק למעסיק החדש אוטומטית גם בביטוח הלאומי.

לאחר פתיחת התיק מקבל המעסיק באמצעות הדואר: הודעה על פתיחת תיק, מספר העובדים שעליהם דיווח ושיעור דמי הביטוח שעליו לשלם עבורם.

שאלון להשלמת פרטים, שאותו צריך המעסיק למלא ולשלוח חזרה לסניף המטפל בדואר או בפקס.
ניתן לשלוח את השאלון גם באמצעות שירות שליחת מסמכים באתר.
דף תשלומים שבאמצעותו ניתן לשלם את דמי הביטוח כל חודש. ניתן לשלם את דמי הביטוח גם בדרכים נוספות.
למידע נוסף לחצו כאן.

דיווח ותשלום עבור עובדים

מועד הדיווח והתשלום של דמי הביטוח הלאומי בעבור עובדים ומקבלי פנסיה תושבי ישראל חל ב-15 בכל חודש בעבור החודש שקדם לו.

לוח מועדי דיווח ותשלום.
המעסיק ידווח על עובדיו השכירים או על מקבלי הפנסיה וישלם את דמי הביטוח עבורם באחת מהדרכים הבאות:
באתר התשלומים לדווח על העובדים או מקבלי הפנסיה ולשלם עבורם בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית. קיימות באתר שלוש אפשרויות לדיווח/ לתשלום:דיווח ותשלום
את הדיווח אפשר לבצע באמצעות יבוא קובץ שוברי תשלום ממרבית תוכנות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי, או להקליד את נתוני הדיווח.
דיווח בלבד ואת התשלום אפשר לבצע דרך הבנק
את הדיווח יש לבצע באמצעות יבוא קובץ שוברי תשלום ממרבית תוכנות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי. או להקליד את נתוני הדיווח, ואת השדה “תשלום בפועל” יש להשאיר ריק.
את התשלום בבנק יש לבצע על גבי טופס 102 ריק (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים), ורק בשדה “קוד דיווח” יש למלא קוד 12, ובשדה “תשלום בפועל” יש למלא את סכום התשלום.
או להדפיס שובר לתשלום מתוכנת השכר או מאתר התשלומים ולשלמו בבנק הדואר.
תשלום בלבד
אפשרות זו נועדה למעסיקים שכבר הגישו את הדיווח באמצעות אתר התשלומים או המייצג, ועדיין לא ביצעו את התשלום.
יש לבצע את התשלום באופן הבא: בטופס 102 (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים).יש לציין בשדה “קוד דיווח” קוד 12 (תשלום בלבד), ובשדה “תשלום בפועל” יש למלא את הסכום לתשלום.
באמצעות תוכנת השכר
בתוכנת השכר אפשר לדווח ולשלם באמצעות כרטיס אשראי או הרשאה לחיוב חשבון. הדיווח והתשלום מועברים ממערכת השכר ישירות אל מערכת המוסד לביטוח הלאומי ונקלטים באופן מידי בתיק המעסיק.
במהלך ההעברה המקוונת נעשה אימות נתוני העובדים, השכר והניכויים.
באמצעות מערכת “ייצוג לקוחות”
הדיווח ותשלום באמצעות מערכת ממוכנת של “ייצוג לקוחות”(מערכת “מייצגים”) נעשה על ידי מייצג של המעסיק שהוא רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס.
בבנק
אפשר לדווח ו/או לשלם בבנק בטופס 102 (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים) הנשלח אל המעסיקים פעם בשנה.
בסניף הביטוח הלאומי
דיווח בלבד בטופס 102 (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים) אפשר למסור לפקיד מחלקת הגבייה ממעסיקים בסניף הביטוח הלאומי שבו מתנהל חשבון העסק, או להניח בתיבת השירות בסניף.
את התשלום אפשר לבצע באתר התשלומים או בבנק באמצעות טופס 102 (עבור פנסיונרים, תלמידים בהכשרה מקצועית, ועובדים בחופשה ללא תשלום יש למלא בטפסים המתאימים), יש לסמן בטופס קוד 12 (תשלום בלבד).


שיעורי וסכומי דמי ביטוח


עובדים שכירים שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה, באחוזים מהשכר ​ מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (שיעור מופחת) – 7,122 ש”ח ​ ​ מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) – 47,465 ש”ח ​ ​ ​ מעסיק עובד …

המשך לקרוא

חג שבועות תשפ"ד חל ביום רביעי, ו׳ בסיוון 12.06.2024 - דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג

חג שבועות תשפnull

חג שבועות תשפ"ד חל ביום רביעי, ו׳ בסיוון 12.06.2024 - דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג

#הידעת #חגשבועות #עבודהבחגים

יום רביעי, 29 במאי 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2024



עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2024

לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.



חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב ציוד מהחברה

מאי 29, 2024

חברת הובלות פיטרה עובד ושללה ממנו פיצויי פיטורים בטענה שגנב ציוד מהחברה – בית הדין קבע: חברת הובלות תפצה את העובד בסך 390 אלף ש"ח.

מאת: עו"ד רינת טבאי

סע"ש 5676-07-19 ניתן ביום 25.02.2024

העובדות

התובע הועסק כפועל בחברה המספקת שירותי הובלות ואחסון במשך כ-26 שנים.

לטענת התובע, מנהל העבודה היה שבע רצון מעבודתו בכל תקופת העסקתו.

ביום 3.4.2019 התובע עבד כנהג משאית עם 2 עובדים נוספים. שלושתם פינו ציוד ישן מקריית הממשלה בחיפה ואחד העובדים העביר לידיו של התובע גרוטאות ברזל אשר לטענת העובדים נמצאו על מכולת הזבל, ולכן החליטו למכור את הגרוטאות למחסן ברזל בחיפה.

כאשר מנהל העבודה התקשר לשאול את התובע האם הם לקחו תעלות אוורור, שנמצאו חסרים התובע לא הבין במה מדובר ומסר כי לא נלקח דבר. לאחר בדיקות ובירורים התברר כי הגרוטאות שנמכרו על ידי התובע והעובדים הם בעצם תעלות האוורור אשר היו שייכות לקריית הממשלה ולא היו מיועדות לזריקה אלא לשימוש.

כאשר התובע והעובדים גילו זאת הצטערו על הטעות, ונסעו בחזרה למחסן הברזל לטובת רכישת תעלות הברזל והשבתם לאיש התחזוקה בקריית הממשלה.

בהמשך לזאת, התובע זומן לשימוע ולאחר מכן פוטר.

טענות הצדדים

החברה האשימה את התובע בגניבה ובעקבות זאת שללה ממנו את מלוא פיצויי הפיטורים.

התובע הגיש תביעה כנגד החברה בגין זכויות סוציאליות שמגיעות לו ובייחוד פיצויי הפיטורים שלא שולמו לו בעקבות פיטורין שלא כדין.

מנגד, החברה טענה כי התובע הפר את נהלי העבודה וחובת תום הלב שלו כלפי החברה בה עבד כ26 שנה, בכך שהחליט על דעת עצמו לקחת ציוד ולמכור אותו. לכן, הפיטורים ואי תשלום הפיצויים נעשו לטענת החברה כדין.

הכרעת בית הדין

בית הדין התייחס להאשמת הגניבה וציין כי לא הוכח כי התובע גנב והיה על החברה לבדוק האם התובע ביצע את העבירה על פי כללי המשפט הקיימים בדיני העונשין ולוודא מעבר לכל ספק סביר שאכן התובע ביצע את העבירה על מנת לקבוע שלילת פיצויי פיטורים לעובד.

בנוסף, החברה לא הגישה תלונה למשטרה ולא התקבלה קביעה של רשות מוסמכת שהתובע אכן ביצע עבירה.

כמו כן, בית הדין התייחס לכך כי תעלות האוורור נלקחו בשוגג, במחשבה שהן חלק מהאשפה המיועדת לפינוי. וברגע שהתובע והעובדים ידעו על כך הם השיבו אותן לאיש האחזקה בקריית הממשלה. אי לכך, לא ניתן לקבוע כי התובע והעובדים עשו זאת בניגוד להסכמת המעסיק ובמרמה מתוך כוונת גניבה. על אף טענותיו של המעסיק, הנ"ל לא נכח באירוע ואף לא הציג כמעסיק כל ראיה המוכיחה כי בוצעה עבירת גניבה ע"י העובד.

יחד עם זאת, ציין בית הדין כי הוא מבין את הנזק התדמיתי והמבוכה שגרם האירוע לחברה, אך אין זו הצדקה להחלטה לשלול מהתובע את מלוא הפיצויים וכל שכן, לאחר 26 שנות עבודה.

בהתאם לעיל, בית הדין קיבל את תביעתו של התובע בכל הקשור לזכותו לקבל את המלוא פיצויי הפיטורים ולדמי הודעה מוקדמת וזאת מאחר ונקבע כי פיטוריו נעשו שלא כדין וכי על המעסיק לפצות את התובע בסך 368,595 ₪.



פרסום לשון הרע בהזמנה לשימוע

מאי 29, 2024

הוצאת זימון לפני פיטורים, אשר קובע כעובדה, קביעות ביחס למעשים שהעובד ביצע, תוך הבעת מורת רוח וביקורת על המעשים, וכל זאת, בטרם קיומו של הליך שימוע, עלול להוות פרסום לשון הרע.

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

הרקע העובדתי

מר אלעד זגורי (להלן: "התובע"), עבד במשך 6 שנים כמנהל מרכז הנוער בעיריית ראשון לציון (להלן: "הנתבעת").

ביום 10.12.2019, קיבל התובע זימון לשימוע אשר היה ממוען למספר רב של גומרים (9 ממוענים). מבין שלל טענות התובע, נטען כי נוסח מכתב השימוע שקיבל כבר חרץ את דינו של העובד, נכתב בלשון משתלחת והופץ בתפוצה רחבה. במכתב נכתב כי "נראה כי התנהגותך החצופה והמזלזלת עוברת כחוט השני בתקופת עבודתך ולא תוכל העירייה לתת יד וזאת חרף אזהרות שניתנו לך לא אחת, ניראה כי לא השכלת ליישר התנהגותך ולשונך". ביום 14.09.2020, קיבל התובע הודעה על סיום עבודתו בנתבעת. התובע הוסיף בכתב תביעתו כי גם מכתב סיום העסקתו מהווה עילה ללשון הרע שכן נמתחה ביקורת קשה על התנהגותו והתנהלותו, אשר כללה מילים כגון "התנהגותך אינה מכבדת", "זו אינה דרך התנהלות מקובלת של מנהל מרכז הנוער".

טענת הצדדים

לטענת התובע, כבר מראשית עבודתו קיבל יחס משפיל ומתעמר מצד הנתבעת. הנתבעת דאגה להוציא דיבתו הן בזימון לשימוע והן במכתב סיום העסקתו והכל במטרה ללעוג לו ולהשפילו, בפרט שהטענות אינן רלוונטיות ואינן נכונות. בנוסף, לא ברור מדוע הופץ מכתב השימוע בתפוצה כה נרחבת ועל כן הנתבעת צריכה לשאת באחריות להוצאות לשון הרע משום האופן בו נוסחו המכתבים.

הנתבעת טענה, כי דין התביעה להידחות במלואה. התובע היה עובד בעייתי וכוחני, ואף עבר מספר תפקידים בגין התנהלותו עד לתפקיד הנוכחי שמילא. מעבר לכך, נערכו לתובע שלושה שימועים שנפרסו במהלך תקופות שונות ואשר נועדו להזהירו לאור התנהגותו הבעייתית. התובע אינו זכאי לפיצוי בגין לשון הרע מכיוון שלנתבעת עומדות ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע וזאת לפי ס' 13(9) לחוק איסור לשון הרע שעניינה "פרסום שהמפרסם חייב לעשות עפ"י דין או עפ"י הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות עפ"י היתר של הרשות כאמור". בפועל, בוועדת משמעת, טענה הנתבעת כי עומדת לצידה גם הגנת פרסום לבעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית שהינן תוך כדי דיון.
החלטת בין הדין האזורי

בית הדין טען, כי נקבע בפסיקה (סע"ש יצחק קופפרמן נ' אוויה תקשורת) כי טענת לשון הרע נבחנת לאורך ארבעה שלבים, תחילה מה משמעות הדברים שפורסמו, שנית האם הפרסום מהווה לשון הרע, שלישית האם למפרסם עומדת אחת מהגנות החוק ורביעית שאלת הפיצוי ההולם.

לשון מכתב הזימון לשימוע הייתה אכן נחרצת וצופה פני עבר. במקום לגלול בפני התובע את הטענות שהועלו כלפיו, קבעה הנתבעת נחרצות ואף הוסיפה התייחסות ערכית למשמעותן של העובדות שיוחסו לתובע. לעניין ההגנות להן טוענת הנתבעת, בית הדין דחה טענותיה מכיוון שלטענתו הנתבעת התבססה על הגנה של "רשות מוסמכת" לפי ס' 13(9) לחוק איסור לשון הרע וזאת בהתאם לפס"ד שניתן בדעת מיעוט (פס"ד פליטמן נ' רוזנברג). כרשות ציבורית, הציפייה היא כי על העירייה לעמוד בסטנדרט גבוה של הקפדה על קיום הליך שימוע ופיטורים תקני. הבעת מורח רוח וביקורת על מעשים טרם קיומו של הליך שימוע ומתן הזדמנות לעובד להשמיע טענותיו היא איננה התנהלות תקינה של רשות מקומית, ולאור כל האמור לעיל הדברים אכן עולים בגדר לשון הרע. לאור קביעה זו, נפסקו לתובע פיצויים על סך 20,000 ₪.



תשלום פיצוי למעסיקים עבור הפרשות סוציאליות לקופות או קרנות

מאי 29, 2024

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

ביום 08.04.2024, אישרה ועדת העבודה והרווחה בכנסת תיקון לתקנות הביטוח הלאומי.

עד לאותה העת, תקנות הביטוח הלאומי קבעו כי המדינה תשלם למעסיקים את שכר הברוטו של העובדים אשר נמצאים בשירות מילואים ועל המעסיקים לספוג בעצמם את התשלום בגין ההפרשות הסוציאליות אשר משולמות לעובדים ובפרט הפרשות לפנסיה.

ההחלטה, מהווה תקדים שלא היה עד כה והצעד גובש לאור מלחמת חרבות ברזל הנמשכת והיקף גיוס המילואים הרחב כתוצאה ממנה.

תנאי זכאות

הזכאות תינתן לכלל המעסיקים, למעט מעסיקים ציבוריים (משרדי ממשלה, תאגידים ציבוריים, חברות ממשלתיות וכו').

תקופת הזכאות תהא רטרואקטיבית, מיום 07.10.2023 עד ליום 31.12.2024.

חשוב להדגיש כי מדובר בצעד זמני ונכון להיום החל משנת 2025 מעסיקים לא ישופו על הפרשות השכר הסוציאליות של עובדיהם.

השכר שבגינו יחושב סכום הפיצוי יקבע על בסיס שלושת חודשי העבודה אשר קדמו לחודש שבו החל העובד בשירות המילואים, או על תקופה קצרה מכך עבור עובדים שרק החלו לעבוד במקום עבודתם.
סכום הפיצוי ואופן התשלום

התשלום יהיה אחיד ויעמוד על 20%, אשר יחושבו כפי שצוין לעיל לפי שכרו של עובד המילואים ב-3 החודשים אשר קדמו לשירות המילואים. אם העובד עבד פחות מתקופה זו יחושב הפיצוי לפי תקופת עבודתו.

יש לשים לב כי גובה ההחזר מתבסס רק על ההפרשות הפנסיוניות ולא על מרכיבי שכר נוספים אותם המעסיק ממשיך לשלם כגון דמי הבראה, ימי חופשה וכו'.

חשוב להדגיש כי כעת הפיצוי ישולם רק עבור תביעות לתגמולי מילואים שיוגשו מחודש אפריל, והוא יינתן באופן אוטומטי. ובהמשך, עתיד הביטוח הלאומי לשלם באופן רטרואקטיבי מתחילת המלחמה.

המעסיקים פטורים מלצרף לתביעה את האישור הצבאי (3010) גם אם צה"ל העביר להם אישור זה במהלך השירות של העובד.

לתשומת לב המעסיקים, בימים אלה הביטוח הלאומי משלם תוספת לימי השירות בגובה 40% עבור עובדים ששירתו במילואים. תוספת זו היא חלק מהתגמול המגיעה לעובד ויש לשלם אותה לעובד במסגרת הפרשי מילואים.

מוקד טלפוני של המוסד לביטוח לאומי למעסיקים בנושא מילואים:

02-5393722 בימים א'-ה' בין השעות 08:00-16:00.