מאת: עו"ד צליל לביא
התובע, כבן 64, קצין ביטחון לשעבר בקבוצת גולף ,חלה בסרטן העור לאחר שעבודתו הייתה כרוכה בחשיפה מסיבית לשמש, הגיש תביעה להכרה בסרטן העור ובנגעי שמש מהם סובל כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995.
בית הדין לעבודה בתל אביב, דן בתביעה ומינה מומחה רפואי אשר בחן הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין סרטן העור שהתפרץ אצלו. לבסוף קבע המומחה כי קיים קשר בין תנאי העבודה לבין הופעת הנגעים. אמנם, חלק מהנגעים הופיעו במקומות שאינם חשופים לשמש, אך יחד עם זאת הסביר כי רוב הנגעים (85%) הופיעו בראש ובצוואר, כלומר בעור חשוף לשמש וזו עדות מובהקת לכך שיש קשר ישיר בין החשיפה לשמש והופעת הסרטן.
ביטוח לאומי טען מנגד שיש לדחות את מסקנת המומחה מכיוון שהתובע העיד באחד הדיונים כי בילדותו סבל ממחלת סרטן מסוג הוצ'קינס ונאלץ לקבל הקרנות, וכי החל לסבול מנגעים בעור כבר בשנת 1997. חוות הדעת של המומחה ניתנה כאשר רוב התיק הרפואי לא היה לפניו. מסקנת הדברים היא כי לא מתקיים קשר סיבתי.
חרף טענת הביטוח הלאומי, השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קיבלה את חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה בתיק. בקביעתה הסתמכה על העובדה כי המומחה הפנה לנייר עמדה של המוסד לביטוח לאומי אשר נוסח על ידי קבוצת רופאים בכירים, שכותרתו: "גידולים סרטניים של העור – קווים לקביעת קשר סיבתי לחשיפה לשמש בעבודה". העקרונות אשר מופיעים בו תואמים את עובדות המקרה, על אף שהמסמך אינו בעל תוקף מחייב.
מן העובדות עולה כי התובע נחשף בעבודתו לשמש במשך כ-17 שנים, כאשר הדרישה בנייר העמדה היא לחשיפה של 10 שנים. מבחינת היקף השעות, נדרשת חשיפה של 4 שעות ביום והתובע היה חשוף כ- 3.5 שעות מדי יום . בהקשר זה, נכתב בנייר העמדה כי במקרים גבוליים יפעיל הרופא שיקול דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין חשיפה במסגרת העבודה לליקוי. "המומחה אכן הפעיל שיקול דעתו, והכריע כי קיים קשר סיבתי," טענה השופטת.
עוד הוסיפה השופטת בקביעתה כי המומחה התייחס למחלה ממנה סבל התובע בילדותו והבהיר כי לא ניתן לייחס את הגידולים רק לשמש או רק להקרנות ויש לייחס את הסרטן לשני הגורמים., טענתה ״חוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה מנומקות ומפורטות מאד״.
מתוך פס"ד ש' נ' המוסד לביטוח לאומי 25567-10-16
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה