יום חמישי, 18 באפריל 2024

פסח 2024 – המדריך המלא לזכויות העובדים

פסח 2024 – המדריך המלא לזכויות העובדים

החג הראשון של פסח תשפ”ד (2024) חל ביום ג’ 23.04.2024 והחג השני חל ביום ב’ 29.04.2024 דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג וכן הטבות נוספות המוענקות לאזרחים לרגל החג בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים הקשורות לחג הפסח, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שעות העבודה, חופשה ושכר.

חג הפסח כולל שני מועדים המוכרים כימי חג במועדי ישראל: החג הראשון והחג השני (שביעי של פסח).

ימי החול שבין שני החגים נקראים חול המועד, ובמקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימים אלה ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.

החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.

כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחוייב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו.

על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה

האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?מתנה לחג, נחשבת ל”טובת הנאה” על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון.

תלושי חג הניתנים לעובד, הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.

גילום שווי ההטבה – לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעביד לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה.

המידע הבא מתייחס הן לערב החג הראשון והן לערב החג השני.

ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.

במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע (כשיום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות ויום שישי לא עולה על 7 שעות), יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.

במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).

מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.

בענף הפלסטיקה: בערב חג ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.

בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה – בערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא. בערב החג השני יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא.

בענף הניקיון – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח – 6 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. 

בענף המלונאות עובדים בערב פסח 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.

עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.

בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים יום חופש.

בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

ערב חג הפסח וערב שביעי של פסח נחשבים לימי חופשה לבחירה.

המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור אחד מהמועדים הללו כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.

לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג או בערב שביעי של פסח.

על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).

אם עובד בחר באחד מערבי החג כיום חופשה לבחירה, ובנוסף ניצל יום בחירה נוסף במהלך השנה, הוא יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בערב החג השני. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה במועד השני, אולם עליו לשקול אותה. במקרה שהמעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). 

ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית).

עובדים שייעדרו מהעבודה בשני ערבי החג יקבלו שכר רגיל וממכסת ימי החופשה ינוכו להם שני ימי חופש.

במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.

מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.

אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.

בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד – בהיעדר הוכחה אחרת:עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.

גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.

כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.

החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג. על יום מנוחה זה, הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה. הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.

עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה”כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .

מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה”כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.

עובדת לפי שעות שהועסקה בחג זכאית עבור השעתיים הנוספות הראשונות לשכר בגובה 175% משכרה הרגיל (150% בגין עבודה בחג + 25% עבור השעות הנוספות). מהשעה הנוספת השלישית, היא זכאית לשכר בגובה 200% משכרה הרגיל (150% בגין העבודה בחג + 50% עבור השעות הנוספות).

אם העובדת הועסקה במהלך השבוע 40 שעות בשכר של 30 ש”ח לשעה, וביום שישי היה חג שבו עבדה 6 שעות, שכרה יחושב כך:עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).

עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).

עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה